פרופ׳ אמיר שלומאי, מנהל מחלקה פנימית ד', בית חולים בילינסון ויו״ר החברה הישראלית לחקר הכבד
נגיף הצהבת מסוג C (הפטיטיס סי) הינו נגיף המועבר דרך מתן מוצרי דם מזוהמים, שימוש במחטים מזוהמות או ביחסי מין. הנגיף תוקף את הכבד וגורם לדלקת אשר עלולה ברבות השנים לגרום לצלקת בכבד עד כדי שחמת הכבד וסרטן הכבד.
לפני כ 10 שנים נעשתה אחת מפריצות הדרך המרשימות ברפואה עם פיתוחן של תרופות יעילות ביותר כנגד הנגיף, וכיום קיימות בשוק מספר תרופות המביאות להכחדת הנגיף כמעט ב 100% מהחולים לאחר טיפול קצר יחסית של 8-12 שבועות. תרופות אלה הנן מצילות חיים ומונעות התקדמות לשחמת הכבד והסיבוכים הכרוכים בה. מדינת ישראל עשתה מעשה והשקיעה כסף רב על מנת להכניס את התרופות החדשות והיקרות להפטיטיס c לסל הבריאות. כיום מאושרות ומכוסות ע״י הסל במדינת ישראל כל התרופות להפטיטיס c , ללא קשר לחומרת מחלת הכבד. אין ספק כי זהו הישג עצום שיש להתגאות בו.
בה בשעה, לא ברור האם המדינה עושה די כדי לאתר את החולים ה״רדומים״ (שהיה ידוע בעבר שהנם נשאי הנגיף אך הם נשרו ממעקב), ואת אלה שאינם מודעים כלל לכך שהם נשאים של הנגיף. לאור זאת, כלל לא ברור האם מדינת ישראל תעמוד ביעד שקבע ארגון הבריאות העולמי, למיגור של ההפטיטיס סי עד שנת 2030. התוכנית הלאומית למיגור ההפטיטיס c שעליה הוכרז בשנת 2021 היא צעד גדול קדימה, אולם נוצר הרושם כי התנעתה היתה איטית ולוותה בקשיים לא מעטים. יש לוודא כי התוכנית מיושמת מול הקופות וכי ישנה שקיפות בהצגת הנתונים אודות מספר החולים שאותרו וטופלו במסגרת התוכנית.
קופת חולים מכבי
"מכבי שירותי בריאות" רואה חשיבות עליונה באיתור, טיפול וריפוי חולי הפטיטיס סי. לשם כך אנו פועלים כבר מספר שנים בפרויקט מכוון, כדי להגיע לאוכלוסיות המתאימות ולוודא שהם מקבלים את הטיפול בתרופות החדשות. נעשו מהלכים כלל ארגוניים בכדי ליעל ולפשט את תהליך קבלת הטיפול, כולל הורדת מחיר ההשתתפות העצמית למטופלים, רכישה מרוכזת של התרופה, תמיכה של צוותי רפואה ועוד.
מכבי משקיעה רבות בהדרכת הצוותים הרפואיים, בכנסים , ימי עיון, וובינרים ועוד, בצד זה ישנה פעילות ייזומה וממוקדת מול האוכלוסייה הרלוונטית במתן מידע, הסרת חסמים ועוד.
כמו כן מנובמבר 2021 הצטרפנו למאמצי הסקר הלאומי בתוכנית מיוחדת וממוקדת, המשלבת מסע מטופל.
עד כה סקרנו מעל 80% מהאוכלוסייה בסיכון כפי שהוגדרה על ידי משרד הבריאות. מכבי מובילה בין כל הקופות באיתור החולים וטיפולם .
בכל שנה אנו מגיעים למאות חולי HCV המטופלים בטיפול התרופתי החדש המביא איתו ריפוי מלא.
נדרשת המשך תשומת לב לאומית, בשיתוף כלל הקופות, בהובלת משרד הבריאות.
ד"ר דניאלה רחמים כהן רופאת משפחה ומנהלת המחלקה לרפואה בקהילה ואיזנה לביא מנהלת תכנון ואינטגרציה ומנהלת פרויקט הפטיטיס סי מערך הרפואה
קופת חולים כללית
כללית, היא בין ארגוני הבריאות הראשונים בעולם, שהחלו לשלב כלי בינה מלאכותית במערכות המידע הרפואיות, באמצעות פלטפורמה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית.
הפלטפורמה ששמה C-Pi (Clalit Proactive-Preventive interventions), פרי פיתוח עצמי, משלבת ביג דאטה, בינה מלאכותית, אלגוריתם ממוחשב ומאגרי מידע רפואיים היא מרכזת את המידע והופכת אותו לידע המנחה את הרופא לטיפול, המותאם אישית למטופל.
מערכת ה-CPI הינה אחת ממערכות המידע התומכות החלטה הראשונות בעולם אשר משלבת מסד נתונים אישי מאגרי מידע ובינה מלאכותית, לטיפול יוזם ומניעתי מותאם אישית. וחשוב ביותר- קיימת אינטגרציה בנקודת הטיפול בין הרשומה הרפואית למערכת , קרי המלצות טיפוליות מתורגמות באופן אוטומטי להמלצה על טיפול תרופתי , הפניות לרפואה יועצת, לדימות למעבדה ועוד.
המערכת נמצאת בשימוש של למעלה מ-1,300 רופאי משפחה בכללית, כשאחד היישומים של הפלטפורמה הוא בתחום המאבק בנגיף הפטיטיס . C לקוחות כללית אשר נמצאים בסיכון להפטיטיס C יבצעו בדיקת נוגדנים כבדיקת דם שגרתית, מטופלים עם נוגדנים חיובים יעברו אוטומטית בדיקת PCR לאימות הנגיף. מטופלים חיוביים יוצגו לרופא במערכת C-Pi עם המלצה לרישום התרופה האנטי ויראלית המותאמת למטופל. טרם מתן המלצת הטיפול, המערכת בודקת "מאחורי הקלעים" את האינטראקציות בין הטיפול התרופתי של המטופל לבין הטיפול האנטי ויראלי המומלץ למקרה זה, ומאשרת את מתן הטיפול. 80% מכלל המטופלים יסיימו את תהליך האבחון והטיפול מול רופא המשפחה ללא כל צורך בהפניה לגסטרואנטרולוגיה, כפי שקרה עד היום.
ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה, כללית
קופ"ח מאוחדת
פעילות הקופה לאיתור וטיפול בחולים בנגיף הפטיטיס סי נעשית על ידי פנייה לחולים באמצעות רכזים, על פי מחוזות, הן בקרב חולים מזוהים מן העבר- "חולים רדומים", וגם בקרב חולים שזוהו במסגרת בדיקות הסקר היזומות, בעיקר בקבוצות סיכון לפי מוצא .כמו כן, מתבצעת ביקורת של נשים לקראת כל לידה או הריון ובדיקה של אוכלוסיות המטופלות ב. PrEP
בנוסף, נעשית עבודה מול כלל מרכזי "מתדון" לטיפול בנפגעי סמים, בעיקר בצפון במסגרת עבודת המחוז ובשיתוף פעולה עם מכון גסטרו בוולפסון-למרכזים הסובבים את בית החולים.
לצערנו, יש הענות חלקית מצד החולים לבוא ולקבל את הטיפול וכדי לשפר את המצב נדרש שיתוף פעולה של הרופאים, החולים והדוגמים.
דר' נתן לדרמן , מנהל תחום מחלות כבד ומחלות דרכי עיכול, קופ"ח מאוחדת
לאומית שירותי בריאות
עוד טרם השקת התוכנית הלאומית בישראל, הקופה פנתה ואיתרה באופן יזום מטופלים בסיכון לתחלואה בנגיף הפטיטיס סי וניהלה מעקב אחר מטופלים חיוביים עד לקבלת טיפול. כעת, לאחר שהתוכנית הלאומית יצאה לדרך, המאמץ לטיפול בחולים הוגבר, והקופה בנתה רשם הכולל את כל המטופלים בקבוצות הסיכון הזקוקים לביצוע בדיקת סקר להימצאות הנגיף.
לגבי המטופלים בסיכון, נוספה גם תזכורת בתיק הרפואי שלהם, וכשהם מגיעים לרופא המשפחה, הרופא שולח אותם לבדיקת נוגדנים לנגיף ובמידה והיא חיובית מבוצעת אוטומטית גם בדיקת PCR. כל התהליך הינו ממוחשב ומלווה בתזכורות לרופא ולמטופל במקרה של תוצאה חיובית ל- PCR , וכן במעקב ממוחשב לאורך כל שלבי הטיפול והריפוי. מדי שנה, אנו מאתרים כ 200 מטופלים וכ 150 מטופלים משלימים את הטיפול.
להערכתנו, נצליח לעמוד ביעד של מיגור הנגיף עד 2030 ואולי אפילו קודם לכך. אולם הבעיה שעדיין נותרה היא אותם האנשים שמסרבים לקבל טיפול ולא נענים לקריאות ופניות חוזרות להגיע ולקבל את הטיפול.
פרופ' שלמה וינקר, סמנכ"ל וראש חטיבת רפואה
חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ
העמותה פועלת מדי שנה להעלאת מודעות לנגיף הפטיטיס סי והיא בין המובילות בקידום התכנית הלאומית לטיפול בנגיף. ואולם, לצערנו, עדיין ישנם בישראל אלפי חולים שנושאים את הנגיף ללא ידיעתם ועלולים להופיע אצלם סיבוכים בכבד, כמו שחמת בכבד, סרטן כבד ועד לצורך של השתלת כבד.
על פי בדיקות של העמותה, קצב הטיפול של קופות החולים הוא לא מספיק כדי להגיע ליעד של מיגור של הפטיטיס סי בשנת 2030 ולכן העמותה קוראת לקופות להגביר את המאמץ בטיפול באנשים בקבוצות הסיכון. כיום, ישנן תרופות שמאפשרות להירפא לחלוטין מהנגיף והן נמצאות בסל הבריאות לכלל החולים, ולכן חשוב לפעול באופן יזום כדי לקרוא לחולים לקבל את הטיפול טרם יתחילו הסיבוכים.
הירשמו ותמיד תישארו מעודכנים
