עמותת חץ ארגון ישראלי לבריאות הכבד מלווה הורים וילדים המתמודדים עם PFIC מאז הקמת העמותה, חוליו בורמן, מנכ"ל העמותה משתף אותנו בראיון אישי המשלב מידע עדכני בנוגע להתמודדות עם PFIC בשנת 2023
בדומה לשאר איברי הגוף גם לכבד שלנו תפקידים מגוונים – ויסות הטמפרטורה של הגוף, ייצור נוגדנים וחלבונים, פירוק חומרים שמזיקים לגוף (למשל – אלכוהול) שימוש כמאגר לוויטמינים ולסוכרים וכן הלאה. מחלות כבד ומצבים שונים הנוגעים לבריאות הכבד נחשבים כבעייתיים לריפוי, אולם, למרבה המזל, הכבד אף ניחן בשתי תכונות שמצילות אותנו. הראשונה בהן היא יכולתו לתפקד גם במקרים בהם כ-80% ממנו פגועים, והשנייה – הוא ניחן ביכולת ריפוי עצמית יוצאת דופן וגבוהה, כך שבמקרים החמורים יותר, כריתת אונה מהכבד או השתלת כבד יכולות להציע את הפתרון הנדרש לתיקון המצב.
מהו PFIC?
כולסטזיס (המכונה בעברית עימדון מרה) תוך-כבדי תורשתי מתקדם (PFIC – Progressive Familial Intrahepatic Cholestasis) נחשבת להפרעה גנטית נדירה למדי, בה גוף הילדים הלוקים במחלה אינו מסוגל לנקז נוזל מרה מן הכבד. הצטברותו של נוזל המרה יוצר מצב הרעיל לכבד וגורם לנזק המתקדם בהדרגה. בנוסף, היעדרו של נוזל המרה פוגע ביכולות ספיגת השומנים בגוף ויוצר חסרים תזונתיים.
קרוב לגילויה, כונתה המחלה "כולסטזיס משפחתי פרוגרסיבי", וזאת, מאחר ולפני העידן שהביא לנו את יכולת האבחון הגנטי, ניתן היה לאבחן מצבים כגון זה רק על בסיס זיהוי דפוסי מחלות כולסטטיות משפחתיות, שהתפתחו לכדי מחלות כבד קשות. במהלך השנים ועם התפתחותו של האבחון הגנטי, זוהו הגנים אשר הפגמים בהם הם הגורמים להופעת ה-PFIC. הגנים הללו נחשבים כאחראים לייצור החלבונים הנדרשים ליצירת המרה ועל זרימתה של המרה מן הכבד אל מערכת העיכול.
כיום, מזוהים שלושה סוגי PFIC הנובעים מהפרעות אלו:
PFIC סוג 1, המכונה לפעמים "מחלת ביילר", נגרם על ידי הפרשת מרה לקויה עקב מוטציות בגן ATP8B1, שמקודד חלבון המסייע לשמור על איזון מתאים של שומנים המכונים פוספוליפידים בקרום התאים של צינורות המרה. חוסר איזון בפוספוליפידים אלו קשור עם כולסטזיס ("עימדון מרה") וחומצות מרה מוגברות בכבד. ילדים המושפעים מ- PFIC סוג 1 בדרך כלל מפתחים כולסטזיס בחודשי החיים הראשונים, ובהיעדר טיפול ניתוחי, מתדרדרים לשחמת ומחלת כבד בשלב הסופי לפני תום העשור הראשון לחייהם.
PFIC סוג 2, המכונה לעיתים "תסמונת ביילר", נגרם על ידי הפרעה של מלח המרה עקב מוטציות בגן ABCB11, שמקודד חלבון המכונה "משאבת ייצוא מלח המרה". ילדים עם PFIC סוג 2 מפתחים לעיתים קרובות אי ספיקת כבד בשנים הראשונות לחייהם ונמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוג של סרטן כבד המכונה HCC.
PFIC סוג 3, המופיע בדרך כלל בשנים הראשונות בילדות עם כולסטזיס פרוגרסיבי, נגרם על ידי מוטציות בגן ABCB4, שמקודד טרנספורטר שמעביר פוספוליפידים על פני קרומי התא.
לאחרונה הוצע כי מוטציות בגן TJP2, NR1H4 או Myo5b גם הם גורמים למחלת PFIC. והתווספו אל המספור כ PFIC 4, 5 וכו… בנוסף, לחולים מסוימים עם PFIC אין מוטציה באף אחד מהגנים ATP8B1, ABCB11, ABCB4, TJP2, NR1H4 או Myo5b. במקרים אלה, הגורם למצב אינו ידוע.
תסמינים
אצל מרבית הילדים, סימני ההפרעה יופיעו כבר במהלך חודשי חייהם הראשונים. במקרים אחרים, הילד החולה יהיה מסוגל לנהל מהלך חיים נורמאלי עד לעשור השני של חייו.
הסימנים מופיעים במחלה כתלות בסוג ההפרעה הגנטית ובמידת מעורבותן של מערכות חוץ-כבדיות (כדוגמת המעי או הריאות).
במרבית המקרים, התסמינים עשויים לכלול:
הבעיות אשר העלולות להיווצר כתוצאה מכך כוללות:
אבחון PFIC
בדיקות דם – שמטרתן בדיקת התפקודי כבד ו / או מערכת המרה
סריקות – אולטרסאונד, CT או MRI שמטרתן לבדוק את מצב הכבד ומערכת המרה ולשלול מצבים בריאותיים אחרים הנפוצים יותר.
ביופסיה – שמטרתה בדיקת רקמת הכבד
בדיקת דם מיוחדת (BILE SALT) – למדידת רמות מלח המרה (מאחר וריכוז מלח המרה אצל הסובלים מ-PFIC מאובחן כגבוה עד פי כ-20 מהרמה הנורמאלית).
במקרים בהם מתעורר החשד לכולסטזיס תוך-כבדי תורשתי במצב מתקדם, לרוב, יופנה המטופל לביצוע בדיקות מיוחדות שמטרתן מדידת הסמנים האחרים (כדוגמת חומצות המרה) ואף לאבחון גנטי של נשאות ההורים.
מה הן דרכי טיפול המוצעות כיום לחולי PFIC?
את דרכי הטיפול ב- PFICניתן לחלק לשני רבדים:
הרובד התרופתי – המורכב מתרופות המקלות על הסימפטומים (בעיקר על הגרד) ותרופות / תוספי מזון שמטרתם לספק את החוסרים בוויטמינים מסיסי השומן (ויטמינים A,D,E,K).
הרובד הניתוחי שכולל:
הסטה חלקית חיצונית (PEBD) או פנימית (PIBD) של זרימת המרה – הסטת זרימת המרה נחשבת לקו הטיפול הראשון בטיפול בחולי PFICאשר טרם חלו בשחמת הכבד. הטיפול מסייע בהפחתת זרימתן של חומצות המרה בכבד, עשוי להפחית את הופעתם של התסמינים, ולעיתים (נדירות), אף מסוגל לצמצם את קצב התקדמותה של המחלה ולדחות את הצורך בביצוע השתלת כבד.
השתלות כבד – מרבית מצבי ה-PFIC מתדרדרים, בסופו של דבר, למחלת כבד חמורה וסופנית ומחייבות, כתוצאה מכך, השתלת כבד, וזאת, על אף הטיפולים שהזכרנו. כך שהטיפול במקרי PFIC, למעשה, מתמקד במזעור התסמינים (כבעיות הגדילה הנובעות מאי ספיגת הוויטמינים) ובהפחתת אי הנוחות של הילד, בעת ההמתנה להשתלת כבד (ששיעורי ההישרדות בה כטיפול ב-PFIC, נחשבים כמצוינים).
הופעתה של תרופה חדשה (טרם נכנסה לסל התרופות) פתחה פתח לתקווה חדשה עבור הילדים הסובלים מ- PFIC מכיוון שגם בדרכי הטיפול שהוזכרו קודם, ישנם לא מעט סיכונים ותופעות לוואי. למשל, לחולה מושתל כבד ישנם 25% סיכון ללקות בסרטן בעור (בשל התרופות נוגדות הדחייה שעליו לקחת), שלא לדבר על סיכונים אחרים הנלווים להשתלה. בניגוד לתרופות האחרות (אשר, כאמור, מטפלות בסימפטומים ובחסרים בלבד), התרופה החדשה מסוגלת, בפועל, לדחות את ההשתלה ולעכב אותה.
תפקידה של עמותת חץ במלחמה ב-PFIC ובמחלות הכבד השונות
במהלך שנות קיומה, מלווה עמותת חץ מאות חולים, בוגרים וילדים, המתמודדים עם PFIC, סרטן הכבד ועם עוד מחלות והפרעות שונות בכבד. היא עומדת לצידם בתהליכים רפואיים שונים שהם עוברים ומייצגת אותם מול הגופים הרשמיים השונים. לדוגמה, במהלך שנים אלו, הצליחה עמותת חץ להכניס, לאחר מאבק נחוש, לסל התרופות כ-20 מהתרופות המוכרות כיעילות ביותר לטיפול ולסיוע במחלות ובמצבי הכבד השונים.
במקביל, מתמקדת העמותה במאבק על זכויות החולים, הבוגרים והילדים, כשהיא פועלת בשיתוף פעולה עם משרד עו"ד המתמחה בזכויות החולים, במקרי רשלנות רפואית ואבחונים שגויים ובהשגתן של ההטבות השונות לחולים שסובלים ממחלות הכבד.
היום יש תקווה לילדים חולים ב-PFIC. התרופה מועמדת לסל הבריאות, כאן בעמותת חץ אנו מאמינים שוועדת סל התרופות תפעל בשיקול חיובי שיאפשר להציל את החיים של אותם ילדים.
הירשמו ותמיד תישארו מעודכנים
