מחלת הכבד השומני (Nonalcoholic fatty liver disease ) היא מחלת הכבד הכרונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי ושכיחותה מגיעה ל-15%-30% מכלל האוכלוסייה המערבית. שכיחותה צפויה לעלות בעשור הקרוב עם העלייה בשכיחות השמנת היתר בקרב האוכלוסייה. בישראל נמצא ששכיחות הכבד השומני מגיעה ל- 30% מכלל  האוכלוסייה הבוגרת. מחלת הכבד השומני מתפתחת בכל הגילאים כולל ילדים ומתבגרים. הצטברות השומן בתאי הכבד גורמת עם השנים ב-25%- 20% מהמקרים להיווצרות דלקת כרונית בכבד, ובשלבים מתקדמים יותר עשויה להוביל לשחמת הכבד (מצב בו רקמת הכבד הבריאה מתחלפת ברקמה צלקתית) שעלולה להתקדם לכשל בתפקוד הכבד וצורך בהשתלת כבד ותתכן אף התפתחות של סרטן ראשוני של הכבד. רוב מקרי הכבד השומני מהווים חלק מן הסינדרום המטבולי המתאפיין על ידי עמידות לאינסולין וקשורים על כן בהשמנת-יתר בעיקר באזור המותניים, סוכרת מסוג 2, יתר-לחץ דם ועלייה בשומנים בדם (עלייה ברמה של טריגליצרידים ו- LDL, וירידה ברמה של HDL ). כתוצאה מכך מחלת הכבד השומני כרוכה גם בתחלואה ותמותה הקשורים ללב ולכלי דם. קיימים כנראה גם גורמים גנטיים וסביבתיים המשפיעים על התפתחות המחלה, ולאחרונה אנו עדים להתפתחות כבד שומני גם ב"רזים". האבחון של כבד שומני נעשה ע"י אולטרסאונד של הכבד המדגים הסננה שומנית בכבד. אצל חלק מהמטופלים נמצא גם עלייה באנזימי כבד בבדיקת דם פשוטה. יש חשיבות רבה לאבחן את המחלה בשלבים מוקדמים כיוון שעל פי המחקרים  הקליניים , הגורם העיקרי הקובע את מהלך המחלה הוא דרגת ההצטלקות בכבד. אפשר להעריך את דרגת ההצטלקות של הכבד על ידי שימוש בטכנולוגיה לא פולשנית הנקראת אלסטוגרפיה או פיברוסקאן. 

לכבד השומני אין עדיין טיפול תרופתי ייעודי. עיקר הטיפול מתמקד:

1.שינוי באורחות חיים וחינוך להרגלי תזונה נכונים, ירידה הדרגתית במשקל ופעילות גופנית. 

2. טיפול בגורמי הסיכון שתרמו להתפתחות הכבד השומני: איזון רמת השומנים בדם ואיזון הסוכרת. מחקרים רבים הוכיחו שירידה במשקל משפרת את רמת אנזימי הכבד, מפחיתה את כמות השומן בכבד ומשפרת את דרגת הדלקת והצלקת בכבד.

לאור השכיחות הגבוהה של המחלה בקרב האוכלוסייה ולאור העובדה שמצד אחד אין טיפול ייעודי במחלה ומצד שני לחולים קשה לעמוד ביעד של שינוי באורחות חיים, חברות פארמה מובילות ובינלאומיות (ביניהן אחת מישראל) עוסקות באופן נמרץ במחקר ופתוח של תרופות לטיפול ייעודי בכבד השומני. הצפי הוא שבעוד 2-3 שנים ,תרופות אלה ייכנסו לשוק. ישראל משתתפת במספר מחקרים קליניים בינלאומיים אלה וניתן לפנות למרכזי הכבד השונים בארץ לצורך הערכה  חומרת מחלה הכבד, התאמת הטיפול ובדיקת ההתאמה להשתתפות במחקרים הקליניים.

פרופ זיו בן-ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד, מרכז רפואי שיבא, תל השומר