נגיף הפטיטיס C הוא מחולל זיהומים הגורם לתחלואה קשה. כ-70 מיליון בני אדם בעולם הם נשאים לנגיף שלאחר הדבקה גורם לדלקת קשה בכבד. מהם התסמינים שלה ולמה חשוב שתהיה בדיקת סקר למחלה?
בגופם של כ-70,000 ישראלים מתקתקת פצצה. שמה של הפצצה הוא נגיף דלקת כבד מסוג C (הפטיטיס סי), ובמשך שנים הפצצה עלולה לגרום לנזק בכבד עד התפתחות שחמת וסרטן. למרבה הצער מרבית הנשאים א–תסמיניים ולכן אינם יודעים כלל על קיומה של הפצצה בגופם, ולא יידעו עליה עד אותו יום בו יקרה פיצוץ (סיבוך) והם יקבלו הודעה מפחידה על גילוי מחלת כבד כרונית. לו היו יודעים על קיומו של הנגיף, טיפול קצר בכדורים של 8-12 שבועות היה יכול להביא לריפוי מלא, הכחדת הנגיף ומניעת התקדמות המחלה.
נגיף הפטיטיס C הוא מחולל זיהומים הגורם לתחלואה גלובלית קשה. כ-70 מיליון בני אדם בעולם הם נשאים לנגיף. עקב מנגנון לא ידוע, הנגיף מסוגל להתחמק מהשמדה על ידי מערכת החיסון ולכן כ-80% מהאנשים הנחשפים לנגיף יהפכו לנשאים כרוניים. לאחר הדבקה, הנגיף גורם לדלקת בכבד ובמשך שנים רבות להתפתחות צלקות. כאשר מרבית רקמת הכבד מוחלפת על ידי צלקת מתפתחת שחמת. חולי שחמת משנית להפטיטיס C חשופים בסיכון מוגבר להתפתחות סיבוכים כולל דימום ממערכת העיכול, הצטברות נוזל בחלל הבטן (מיימת) ובסופו של דבר לכשל כבד וצורך בהשתלה. סיכון משמעותי הוא התפתחות סרטן. חולי שחמת על רקע הפטיטיס C מפתחים סרטן כבד בקצב של כ-4% בשנה. לכן, לחולה שחמת במשך 10 שנים, יש סיכוי של כ-40% לפתח סרטן.
במקביל לפגיעה בכבד נשאות לנגיף קשורה למחלות כליות, פרקים, עור ואף ללימפומה (ממאירות בלוטות לימפה). הידבקות בהפטיטיס C נעשית ע"י חשיפה לדם ומוצריו. עיקר הסכנה באנשים שקיבלו מנות דם לפני שנת 1992, אז התחילה בדיקת חובה של מנות דם בישראל לנגיף. דרך הדבקה נוספת היא שימוש בסמים בהזרקה ודרך שלישית בפרוצדורות רפואיות שבוצעו בצורה לא סטרילית. לדוגמה, במצרים בוצעה בשנות ה-50, תכנית חיסונים לאומית לטפילים במהלך המבצע חוסנו אלפי אנשים באותם מזרקים ורבים נדבקו בנגיף, לכן מצרים היא מדינה בעלת שכיחות גבוהה של הפטיטיס C (כ-13% מהאוכלוסייה הם נשאים (12 מיליון איש) לעומת כ-1.5% בארץ).
החל מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת קיים טיפול לנגיף, אולם בתחילת הדרך, הטיפול היה מסורבל וארוך, וכלל טיפול בזריקות וכדורים למשך שנה עם ריבוי תופעות לוואי. חולים רבים נאלצו להפסיק את הטיפול באמצע ולא הגיעו לריפוי. הסיכוי להכחדת הנגיף עמד על כ-50%. לפני כעשור חלה פריצת דרך בטיפול בהפטיטיס C עם פיתוח תרופות אנטי–נגיפיות בעלות פעילות ישירה כנגד הנגיף. התרופות ניתנות דרך הפה למשך 8-12 שבועות עם פרופיל תופעות לוואי נוח ואחוזי ריפוי של כ-95%. הטיפולים החדשים מאושרים בסל הבריאות לכול חולי הפטיטיס C בארץ. ארגון הבריאות העולמי קבע מטרה להכחדת הנגיף בעולם עד שנת 2030. הארגון קבע מטרה להפחית ב-90% את ההדבקות החדשות בנגיף ולטפל ב-80% מהנשאים עד תאריך היעד. ב-2016 חתם פרופ' איתמר גרוטו על האמנה העולמית והתחייב בשם מדינת ישראל לעמוד ביעדי הארגון. לכאורה, המצב טוב, קיימת מחלה קשה ולה טיפול יעיל ביותר, מי שיקבל את הטיפול יבריא. מה הבעיה אם כן?
הירשמו ותמיד תישארו מעודכנים
