מנפצים סטיגמות על וירוס ההפטיטיס c
הפטיטיס C (דלקת כבד הנגרמת על ידי נגיף ההפטיטיס C) היא נטולת תסמינים ברוב המקרים, אך ב-25% מכלל החולים, המחלה עלולה להתקדם עם השנים ולהוביל לכשל בתפקוד הכבד, השתלת כבד וסרטן ראשוני של הכבד. היום, קיים טיפול אנטי נגיפי פורץ דרך וחדשני המביא לריפוי מלא ביותר מ-95% מכלל החולים.
לא נכון. להבדיל מנגיפי הפטיטיס A ו-B, עדיין לא פותח חיסון נגד הנגיף C
לא נכון. קיימות 4 קבוצות סיכון עיקריות באוכלוסייה בישראל אצלן מוצאים בשכיחות גבוהה את הנגיף: אנשים שקבלו עירוי דם ומוצריו לפני 1992, מכורים לסמים המזריקים את הסם ישירות לווריד העולים ממדינות חבר העמים ובקרב אסירים.
אם אתם שייכים לקבוצה הנמצאת בסיכון להידבקות, אתם יכולים לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפנייה לבדיקת דם פשוטה לנוכחות נגיף ההפטיטיס C.
לא נכון. שימוש בסמים הוא גורם סיכון משמעותי, בשל סכנת ההידבקות מדם נגוע במזרק משומש. בהתאם לכך, כ-50% מהחולים החדשים הם משתמשי סמים, אך כיוון שישנם עדיין 50% שנדבקו בנסיבות אחרות, אי אפשר לקבוע שכל מי שנושא את הנגיף הוא נרקומן.
לא נכון. רק מי שקיבל עירוי דם לפני 1992, הזמן שבו התגלה הנגיף, צריך להיבדק. משנה זאת ואילך נבדקות כל מנות הדם המתקבלות בבנק הדם לגילוי נוכחות של הנגיף, לכן האפשרות להדבקה נדירה ביותר.
נכון חלקית. אפשר להידבק בנגיף במהלך קיום יחסי מין ללא אמצעי הגנה, אך ההדבקה נדירה ביותר ביחסי מין מונוגמיים. אין המלצה לשימוש באמצעי מניעה כאשר יש בן זוג קבוע. הדרכים הנפוצות הנוספות להדבקה בנגיף הן: דקירה ממחט מזוהמת והדבקה של עובר על ידי האם .
לא נכון. המחלה נגרמת רק בעקבות הידבקות בנגיף, צריכה מופרזת של אלכוהול אינה גורמת למחלה. המיתוס צמח על רקע העובדה ששכיחות הנגיף גבוהה יותר בקרב אלכוהוליסטים. חשוב לציין שאצל אלה המחלה מתקדמת בקצב מואץ יותר.
לא נכון. בישראל אחוז חולים במחלה מגיע לכדי 1.5%. אף שמדובר באבחון באמצעות בדיקת דם פשוטה, ההערכות הן שרק-25% מהלוקים במחלה מודעים לקיום הנגיף בגופם.
לא נכון. אמנם המחלה מקננת בשקט, אך אצל יותר מ-25% מהחולים המחלה תתקדם תוך 30-20 שנה לשחמת הכבד (מצב בו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת בצלקת שאיננה מתפקדת). חלק מהחולים עם שחמת, ייפתח כשל בתפקוד הכבד, צורך בהשתלת כבד וסרטן ראשוני של הכבד.
לא נכון. ישנם שישה זנים (גנוטיפים) שונים למחלה, אך הטיפול פורץ הדרך הכלול היום בסל הבריאות למחלה נותן מענה לכל הגנוטיפים. לרוב החולים בישראל (כ-70%) יש גנוטיפ 1, 20% גנוטיפ 3, ו-10% גנוטיפ 2
נכון מאוד. ככל שמספר הצלקות עולה בכבד, כך הולכת ופוחתת היכולת שלו לתפקד. דרוג הצלקת (פיברוזיס) בכבד נע מ- אפס (אין צלקת) ועד 4- שחמת הכבד. ניתן היום לקבוע את דרגת הצלקת באופן בלתי פולשני על ידי: בדיקת דם פשוטה (פיברוטסט) ועל ידי טכנולוגיה הנקראת אלסטוגרפיה/פיברוסקאן.
לא נכון. היום קיימות תרופות חדשות רבות ופורצות דרך בטיפול בהפטיטיס C כולן כלולות בסל הבריאות . התרופות זמינות לחולים בישראל בכל הגנוטיפים, ובכל דרגה של חומרת מחלה. תרופות אלה מביאות לריפוי מלא בקרב מרבית החולים, ניתנות לתקופה קצרה (8-12 שבועות) , ניטלות פומית וכרוכות בתופעות לוואי מעטות מאוד.
נכון. מחקרים מהארץ ומהעולם מגלים שמחלת ההפטיטיס C יכולה להחמיר בעת הדבקה בנגיף הקורונה ועל כן חשוב להיבדק לנוכחות הנגיף ולקבל את הטיפול האנט-נגיפי החדש.
