סרטן הכבד ( הפטומה, הפטוצלולר קרצינומה ,HCC)

_________________

פרופ' הוברט אילה , מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול , מכון שרת, הדסה עין כרם.

הפטומה הינו גידול ראשוני של הכבד , הוא מתפתח בדרך כלל באנשים עם מחלת כבד כרונית קודמת וצירוזיס. אבל ב-25% ממקרי ההפטומה אין רקע של צירוזיס (שחמת).

השכיחות עלתה בעשרים השנים האחרונות וצפויה להמשיך ולעלות בעשור הקרוב.

החיסונים להפטיטיס והטיפול היעיל לווירוסים הורידו את השכיחות של הפטיטיס כגורם למחלת כבד כרונית וכתוצאה מכך להפטומה. אך במקביל ישנה עליה רצופה בצירוזיס המשני לכבד שומני.(NASH ).

גורמי סיכון לכבד שומני הינם עודף משקל, סכרת, והיפרליפידמיה. כבד שומני צפוי להפוך לגורם הסיכון העיקרי להפטומה בשנים הקרובות.

הסימפטומים של התפתחות גידול ממאיר בכבד  כוללים כאב בבטן ימנית עליונה , ירידה במשקל והפרעה בתפקודי כבד. אלו קשורים בגרך כלל למחלה מתקדמת. במטרה לנסות ולזהות את המחלה בשלב מוקדם , ישנן בדיקות סקר לאוכלוסיות בסיכון והן כוללות אולטרה סאונד בכבד ומדידת רמת AFP.

האבחנה נעשית עזרת הדמיה CT או MRI כבד , עם תמונה טיפוסית להפטומה, רמת AFP מוגברת תומכת, אך בחלק גדול ממקרי ההפטומה הרמה תקינה .

הטיפול במחלה קשור לשלב המחלה תפקוד הכבד ומחלות הרקע. בשלב ראשון יש לשלול קיום מחלה מחוץ לכבד . במידה שאין מחלה חוץ כבדית, יש לבדוק את מספר הנגעים בכבד וגודלם בכדי להתאים את הטיפול המקומי הנכון.  

אפשריות הטיפול מתחילות מהשתלת כבד , יתרונה בזה שהיא מטפלת בו זמנית הן בגידול הממאיר והן בכבד הצירוטי החולה. ניתוח כריתת כבד חלקי אף הוא אפשרות טיפולית המביאה להישרדות ארוכה ופוטנציאל לריפוי,חלק מהחלוים מופנים לשיטות טיפול אבלטיביות שונות לכבד (RFA ) . ניתן אף לשקול הקרנה ממוקדת לגידול בשיטה מתקדמת השומרת על התפקוד הכבדי SBRT.

במידה שהמטופל לא מתאים לאפשריות טיפול אלו , טיפול הבחירה הוא עדין טיפול ממוקדם לכבד בTACE – הזלפת כימותרפיה ישירות לכבד עם חסימה של כלי הדם המוביל דם לגידול שיטת טיפול נוספת היא רדיואמבוליזציה – הזלפה ישירה לכבד בצינתור של גרגרים רדיואקטיביים הנלכדים בכלי הדם של הגידול. יתרון שתי שיטות טיפול אלו היא כי הם מתאימים גם למטופלים עם מספר נגעים רב בכבד.

במידה והמחלה מערבת איברים נוספים פרט לכבד, או אם הטיפולים המקומיים נכשלו או נמצאו לא מתאימים, המטופל מופנה לטיפול סיסטמי.

הטיפול הסיסטמי במשך שנים רבות היה הנקסבאר(סוראפניב)  ובשנים האחרונות הלנבימה (לבנטיניב) נמצא כשווה יעילות לנקסבאר. החיפוש אחר פריצת דרך בטיפול הסיסטמי היה ארוך , היו רמזים מאוד משכנעים ליעילות הטיפול האימונולוגי.

בשנה האחרונה התפרסם מחקר אשר השווה בחולי הפטומה בין נקסבר לשילוב הכולל תרופה אימונולוגית :טיסנטריק (אטזוליזומאב) בשילוב עם תרופה אנטי אנגיוגנית האבסטין (בווסיזומאב). לראשונה מזה הרבה שנים נמצא שילוב אשר יעיל יותר מנקסבאר , עם הארכה משמעותית של ההישרדות. שילוב זה יהווה מעתה טיפול הבחירה לחולי הפטומה שאינם מתאימים לטיפול  מקומי.

במידה וקו הטיפול הסיסטמי הראשון אינו יעיל , בקו הטיפול השני אנו משתמשים בסטיברגה (רגוראפניב) או בקאבומטיקס (קאבוזנטיניב).

מתקיימים כיום מחקרים רבים הבודקים שילוב של אימונותרפיה בשלב מוקדם יותר של המחלה: שילוב עם TACE , כטיפול מונע לאחר כריתת כבד חלקית או אבלציה, זאת במטרה להוכיח כי שכיחות החזרות ירדה. כמו כן מתקיימים מחקרים רבים הבודקים בקו הטיפול הראשון הסיסטמי שילובים אימונותרפיים שונים , במטרה לייעל עוד יותר את קו הטיפול הראשון למחלה , מעבר למה שהושג כבר בעזרת השילוב של אטזוליזומאב ובווסיזומאב.

חברו אלינו ברשתות החברתיות

כבד לכם? צרו קשר

עמותת חץ – ארגון ישראלי לבריאות הכבד
03-6939333