פיתוח התרופות החדשות להפטיטיס C  נחשב לאחד ההישגים הגדולים ברפואה ב 50 השנים האחרונות ויש שמשווים הישג זה לגילוי הפניצילין.

טיפולים חדשים להפטיטיס C

_________________

פרופ' אלי צוקרמן, מנהל היחידה למחלות כבד, מחוז חיפה וג"מ ומרכז רפואי כרמל.

נגיף דלקת הכבד מסוג C גורם למחלת כבד כרונית המביאה בסופו של דבר להצטלקות קשה של הכבד ולפגיעה בתפקוד הכבד. ברוב המקרים המחלה שקטה ואינה גורמת לתסמינים. אחד מכל חמישה חולים יפתחו עם השנים מחלה מתקדמת (שחמת) שעלולה להביא לסיבוכים כמו דימום מדליות בוושט, הופעת מיימת (נוזל בחלל הבטן), בלבול ושינוי במצב ההכרה, סרטן כבד, צהבת ואי ספיקת כבד. בנוסף הנגיף קשור בהופעת לימפומה , סוכרת, טרשת עורקים, דלקת מפרקים ועוד, כך שיש חשיבות רבה לטיפול המביא לסילוק והכחדת הנגיף. ההחלמה מהזיהום בהפטיטיס C מביאה לשיפור ולעתים קרובות לנסיגה מלאה של הדלקת והצלקת בכבד, האטת התקדמות מחלת כבד באם מדובר במחלת כבד מתקדמת, שיפור משמעותי באיכות החיים וירידה בשיעור הופעת סרטן הכבד. 

עד 2015 הטיפול היה מבוסס על זריקות אינטרפרון תת עוריות בתוספת תרופות נוספות. הטיפול היה ממושך (עד שנה לעתים), מלווה בתופעות לוואי קשות עד כדי צורך באשפוז המטופל וירידה ניכרת באיכות החיים ויחד עם זאת שיעור ההחלמה מהזיהום הנגיפי היה 40-65% בלבד. חשוב לציין שחולים עם מחלת כבד מתקדמת (שחמת במצב מתקדם) לא היו יכולים לקבל טיפול זה בגלל סכנת החמרה במחלתם ואפילו מוות. ראוי גם להזכיר שהטיפול מבוסס אינטרפרון לא היה מכוון ישירות כנגד הנגיף אלא "שידרג" את תגובת המערכת החיסונית כנגד תאי הכבד המזוהמים בנגיף ולכן, בין שאר הסיבות היה קשור בתופעות לוואי קשות ולעתים בלתי נסבלות (חום, תפרחת, ירידה במשקל. נשירת שיער, ירידה בספירות הדם, תופעות נפשיות כמו דכאון, עצבנות, חולשה ועוד).                                                 

ב 2015 נכללו לראשונה בסל התרופות בישראל תרופות הפועלות ישירות כנגד הנגיף ומונעות את שכפולו. הטיפול כלל תשלובת של תרופות הפועלות כל אחת באתר אחר של מסלול החיים של הנגיף ועל ידי כך מביאות ל"חיסולו". תשלובת זו הייתה הדור הראשון של תרופות "ישירות" אנטי ויראליות, ניתנה לראשונה דרך הפה וללא צורך זריקות אינטרפרון. תופעות הלוואי היו קלות (אם בכלל) ונסבלות בהחלט ושיעור ההחלמה עלה ל 85-90%. התשלובת הראשונה הייתה יעילה לסוגים מסויימים בלבד של הנגיף (גנוטיפים) ולא נתנה מענה לחולים עם שחמת במצב מתקדם בגלל סכנת החמרת המחלה בחולים קשים אלו. בנוסף, בגלל המחיר היקר, הוגבל הטיפול רק לחולים עם דרגת הצטלקות משמעותית (פיברוזיס) ולמעשה חולים עם זיהום נגיפי כרוני אבל עם חומרת מחלה קלה – בינונית לא יכלו לקבל את הטיפול שנחשב חדשני. יחד עם זאת הטיפול היווה פריצת דרך משמעותית וחולים רבים (בעיקר עם גנוטיפ 1) החלימו מהזיהום הנגיפי וחל שיפור ניכר במצבם. במהלך השנים הבאות, חברות תרופות שונות שקדו על פיתוח של תרופות חדשניות נוספות כאשר היה ברור שטיפול חייב לכלול תשלובת של תרופות ולא תרופה בודדת. המטרה היה לפתח טבליות שיכילו את כל תשלובת התרופות (2 או 3 תרופות), שהיעילות בריפוי המחלה תגיע ל 95-100%, שהתרופה תתאים לכל סוגי הנגיף (לכל הגנוטיפים, מה שנקרא תרופות פנ-גנוטיפיות), שתופעות הלוואי תהיינה מועטות ככל שניתן, שלא תהיה אינטרקציה עם תרופות אחרות שהמטופל מקבל ושגם חולים עם מחלה מתקדמת ביותר יוכלו "ליהנות" מן הטיפול. ואכן, ב2018 הצלחנו לכלול בסל הבריאות בישראל את כל התרופות החדשניות שאושרו בארה"ב ובאירופה, ללא הגבלה מבחינת חומרת המחלה (נכללים גם חולים עם מחלה קלה-בינונית) וללא הגבלת גנוטיפ. 

כיום הטיפול הינו פומי (טבליות), ניתן פעם אחת ביום, יעיל מאוד ומביא להחלמה מהזיהום הנגיפי בשיעור 95-100%, נמשך  8-12 שבועות בלבד וללא תופעות לוואי  משמעותיות (השכיחות: עייפות נסבלת וכאבי ראש) ולעתים קרובות מאוד ללא תופעות לוואי כלל. כלומר, כל חולה בזיהום נגיפי כרוני בהפטיטיס C בישראל יכול לקבל טיפול המביא להכחדת הנגיף והחלמה מלאה כאשר הטיפול או התשלובת האנטי ויראלית מותאמת בעיקר על פי חומרת המחלה, התרופות האחרות שהחולה מקבל, מחלות הרקע ועוד. 

פיתוח התרופות החדשות להפטיטיס C  נחשב לאחד ההישגים הגדולים ברפואה ב 50 השנים האחרונות ויש שמשווים הישג זה לגילוי הפניצילין. מדינת ישראל, כמו כ 200 מדינות נוספות שמה למטרה למגר את הזיהום הנגיפי בהפטיטיס   C עד שנת 2030. על מנת להשיג מטרה זו, חיברה החברה הישראלית לחקר הכבד נייר עמדה המסייע לפשט את תהליך האבחון, להתגבר על החסמים להפניית החולים לטיפול והנגשתו והמדגיש את חשיבותן של בדיקות סקר (screening) לחולים בקבוצות סיכון. נייר העמדה מייתר את בדיקת הגנוטיפים לאור העובדה שקיימות תרופות היעילות לכל סוגי הגנוטיפים ומציע שהחולים עם מחלה קלה-בינונית יטופלו על ידי רופאי המשפחה תוך תיאום כמובן והסכמה עם האיגודים הרלבנטים. ניתן לאמר בביטחון ששילוב של בדיקות סקר, הפיכת תהליך האבחון וההפניה לטיפול  לפשוטים יותר בצרוף של טיפול יעיל ונגיש- הם המפתח למיגור המחלה בישראל.

חברו אלינו ברשתות החברתיות

כבד לכם? צרו קשר

עמותת חץ – ארגון ישראלי לבריאות הכבד
03-6939333

© כל הזכויות שמורות לחץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד, 2014, אתר זה מיועד למבקרים ממדינת ישראל, מעל גיל 18 בלבד.
Visit Us On FacebookVisit Us On TwitterVisit Us On Youtube