מעטות הפעמים במהלך חיינו בהן אנו עדים למיגורה של מחלה כרונית שהיתה עד לא מכבר כמעט חשוכת מרפא והפכה למחלה קלה לטיפול עם אחוזי החלמה גבוהים.

הפטיטיס C – אל תאבד את הכבד מבושה!

_________________

כל אדם הנושא את וירוס הפטיטיס C בדמו צריך להיות מטופל – זה קל, פשוט וכמעט תמיד מצליח, אז מי צריך להיבדק לנוכחות הנגיף ? כנסו וקראו...

ה 28 ביולי נקבע ע"י ארגון הבריאות העולמי כיום המודעות להפטיטיס וירלי. הפטיטיס היא המינוח הרפואי לדלקת בכבד הנגרמת ע"י וירוסים. בישראל נקבע חודש יולי כולו כחודש המודעות לדלקת כבד נגיפית מסוג C, ומה מתאים יותר לתקופה בה וירוס אחד קטן משנה סדרי עולם והופך עלינו את שגרת היום מאשר להסתכל אחורה בגאווה אל וירוס שהתגלה לראשונה בשנת 1989 וכעבור 3 עשורים פותח כנגדו טיפול יעיל ופשוט המביא להחלמה ב-95% מהמטופלים?

ראשית נבדיל בין שני ארבע קבוצות של מחוללי זיהומים: חיידקים פטריות טפילים ווירוסים.

החיידקים הם יצורים הבנויים מתא אחד אשר בו חומר גנטי וחלבונים שונים החיוניים לתפקודו. החיידק פועל בגוף באופן עצמאי ופוגע בתאי המאכסן אליו פלש. פטריות ופרזיטים אף הן יצורים תאיים  אשר להם מערכת תפקוד עצמאית הכוללת חלבונים שונים ומנגנונים המאפשרים את קיומם אם כי הם נדרשים להתקיים לצד תאי המאכסן אליהם פלשו.

בחיידקים מטפלים באנטיביוטיקה, וירוסים לעומת זאת, כלל לא מתרגשים ממנה! הוירוסים בשונה מהחיידקים הפטריות והפרזיטים הם לא בדיוק יצורים חיים, הם בדרך כלל בנויים ממעטפת המכילה בתוכה את הקוד הגנטי שלהם ו…. זהו! אין לוירוס את כל האמצעים להתנהל באופן עצמאי, דוגמת ריבוזומים שיכולים לייצר את החלבונים שלו, או מקורות אנרגיה עצמאיים. לשם כך הוא חודר לתוך התאים האנושיים ומכפיף את כל מערכות התא לצרכיו עד שהתא נהרס ומפיץ את חלקיקי הוירוס (ויריונים) שיפנו וידביקו תאים נוספים.

וירוס הפטיטיס C פועל אף הוא בצורה דומה. הוא מועבר לרב ע"י חשיפה לדם נגוע, במרבית המקרים גורם לתסמינים קלים בלבד ולעיתים אף מדביק מבלי לגרום לתסמינים כלל. 

ב 60% הנחשפים הוירוס ידביק את תאי הכבד ויגרום לדלקת כבדית כרונית אשר במהלך של שנים יכול להוביל להרס בלתי הפיך של הכבד והתפתחות שחמת הכבד בעד 30% מהנדבקים וכל זאת מבלי לתת כל סימנים מוקדמים להתקדמות המחלה עד שלבים מאוחרים מאד. די לציין כי עד לפני כ-5 שנים היתה המחלה הגורם המוביל בעולם להשתלת כבד בכדי להבין את חומרתה. כיוון שאין לוירוס חלבונים רבים הייחודיים לו אלא הוא משתמש במערכות הקיימות בתוך התאים אותו הוא מדביק, אין בידנו מטרות טובות אליהן ניתן לפתח טיפולים מכוונים ויעילים להתמודדות עם הוירוסים.

מעטות הן המחלות הווירליות הניתנות לריפוי תרופתי מלא, נזכיר כי אפילו לוירוס השפעת העונתית טרם מצאה האנושות מרפא. הדרך המרכזית להתמודד עם מחלות וירליות  הינה במניעתן, הדרך הטובה ביותר לכך הינה פיתוח חיסונים המכינים  את מערכת החיסון למצב בו תפגוש בוירוס ותדע להשמידו בטרם הדביק את תאי הגוף. דוגמא טובה לכך הוא החיסון כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג A או B וכן החיסון לחזרת חצבת ואדמת –  כל אלה  מחלות וירליות אשר האדם פיתח כנגדן חיסונים יעילים.

אפשרות יעילה נוספת להתמודדות עם מחלות וירליות היא שפעול של מערכת החיסון באופן לא ספציפי כנגד הוירוס. במצב כזה מערכת החיסון מאתרת ותוקפת את התאים הנגועים בוירוס ובכך מונעת ממנו להמשיך את שרשרת ההדבקה וההרס. הבעיה היא שטיפולים אלה שהכוללים שפעול מערכת החיסון באופן לא ספציפי גורמים לתופעות לוואי רבות ובשל כך קשים למטופל. במספר מחלות וירליות פותחו תרופות השמות למטרה חלבונים וירליים ייחודיים כמו בדלקת כבד נגיפית מסוג B ובוירוס ה HIV (הוירוס האחראי למחלת ה AIDS) אך טיפולים אלה מצליחים בדרך כלל לדכא את הוירוס ולמנוע את התפשטותו בגוף אך לא למגרו כליל ולהביא להחלמה. המקרה של הפטיטיס C הוא שונה ומעורר השראה בכל הנוגע להתמודדות עם המחלות הווירליות. בשנים האחרונות אנו חווים מהפכה אמיתית עם פיתוח תרופות השמות למטרה חלבונים וירליים ייעודיים, חלבונים אלה אינם קיימים בתאים ההומניים ובשל כך הפגיעה בהם אינה גורמת תופעות לוואי רבות או פגיעה במטופל. פגיעה שכזו במנגנונים של הווירוס, מלבד היותה מופחתת תופעות לוואי, מביאה גם לפגיעה קשה ביכולתו של הווירוס להתרבות ולהמשיך את שרשרת ההדבקה עד כי הוא מחוסל וממוגר לחלוטין מגופו של המאכסן באחוזי הצלחה חסרי תקדים. בתוך 3 עשורים דלקת נגיפית מסוג C הפכה ממחלה כרונית קשה המביאה  להרס הכבד  למחלה ברת טיפול קצר ויעיל הכולל טיפול בכדורים בלבד למשך חודשים או שלושה (כתלות  במאפייני המטופל, המחלה והתרופה הנבחרת) ומביא להחלמה מלאה בלמעלה מ 95%  מהמטופלים, תוך עצירת הנזק הכבדי ואפילו במקרים מסוימים שיפור בנזק שכבד נגרם לכבד. 

הטיפול בהפטיטיס C נמצא היום בסל התרופות וזמין בכל קופות החולים. הטיפול מוצע לכל מי שנושא את הנגיף ללא תלות בתת סוג הנגיף או דרגת הפגיעה הכבדית ולכן חשוב כי נאתר את כל אותם חולים אשר נגועים בוירוס, נציע להם את הטיפול ונביא לריפויים המלא, אך איך נדע את מי לבדוק למחלה, הרי לא ניתן לבדוק למעלה מ 9000000 אזרחים לנוכחות הוירוס?

ההפטיטיס C הינו וירוס המועבר בין בני אדם בעיקר בדרך של חשיפה לדם ומוצריו, נציין כי במיעוט המקרים מתקיימת העברה ביחסי מין וקיימים אף מקרים בהם אופן ההעברה אינו ידוע. העובדה כי וירוס הפטיטיס C מועבר רק בין בני אדם ובעיקר בחשיפה לדם נגוע הביאה לכך שאותרו בארץ קבוצות סיכון בהן היתכנות החשיפה לדם או מוצרי דם נגועים בעבר היא גבוהה. הגדרת קבוצות הסיכון מאפשרת לנו למקד את מאמצי ההסברה ואת המשאבים באיתור החולים באופן שיאפשר להציע להם התחלת טיפול להשגת החלמה מלאה. בישראל מוערכים היום כ 60000 חולים בוירוס הפטיטיס C מתוכם כ 6000 חולים מאובחנים בתוך מערכות במידע של קופות החולים שמסיבות כאלה ואחרות טרם טופלו. רובם של החולים נמנים על קבוצות הסיכון כפי שהוגדרו בישראל.

אז מי הן אותן קבוצות סיכון ?

עולים מבריה"מ לשעבר וחבר העמים מגלי העליה של שנות השבעים והתשעים

נהלי העבודה בבתי החולים בבריה"מ בהם שימוש בציוד רב פעמי ולא מתכלה בשילוב שיטות סטריליזציה לא מייטביות, הביאו לכך כי אחוז הנשאות בקרב העולים מאיזורים אלה גבוה משמעותית  ומגיע עד 4.5% ביחס לאחוז הנשאים מקרב ילידי הארץ שם אחוז הנשאות נע סביב 0.9% העובדה כי המחלה לוותה בעבר בפגיעה כבדית קשה, עם התפתחות שחמת גורמת לכך כי קיימת סטיגמה שלילית המונעת ממטופלים מקרב קהילת העולים החדשים והוותיקים מלפנות ולהיבדק. היום כאמור מדובר על בדיקת דם פשוטה, טיפול קצר ויעיל אשר אינו מלווה כמעט בתופעות לוואי וכלול באופן מלא במסגרת סל הבריאות ולכן חשוב כי נשוב ונעלה את המודעות למחלה ולטיפול בה תוך הדגשה של הנזק הקשה הנגרם לכבד בהימנעות מיותרת מטיפול. מאמץ זה נכון  שיכוון גם בני הדור השני החשופים לעיתים יותר לקמפיינים המתנהלים בתקשורת המקומית וזאת על מנת שיפנו את דור ההורים לבדיקות הסקר.

משתמשי סמים בגישה תוך ורידית

כאמור, וירוס הפטיטיס C מועבר ע"י חשיפה דם נגוע ואין נדרשת חשיפה לכמויות דם גדולות בכדי לאפשר הדבקה. העברת מחטים בין צרכני סמים כמו גם שימוש רב פעמי במחטי מתכת הביאה לאחוז הדבקה גבוה של דלקת כבד נגיפית מסוג C בקרב קהילת משתמשי הסמים. על מנת להנגיש את הטיפול לאוכלוסייה בסיכון זו, יש להגביר מאמץ ולאתר באופן אקטיבי משתמשים הפונים למרכזי הגמילה והתמיכה ולהפנותם לבדיקת דם לסקר נוגדנים.

אסירים

נוכח השכיחות הגבוהה של מי שהתנסה בשימוש בסמים מקרב אוכלוסיית האסירים

הוגדרה אוכלוסיית האסירים כקבוצת סיכון לנשאות המחלה. לאחרונה הודיע שירות בתי הסוהר כי יחל במבצע של בדיקות סקר תחילה בקרב נקלטים חדשים (החל מחודש יולי 2020) ובהמשך בקרב אסירים ותיקים אותם יפנה לטיפול במידה ויאובחנו כחיוביים למחלה. יוזמה זו תאפשר גילויים של חולים רבים בקרב הכלואים שלא היו חשופים עד כה לאפשרות של טיפול, בתקווה כי כך ימוגר הוירוס בקרב אוכלוסיה מועדת זו ותימנע הדבקהנוספת בתוך ומחוץ לכותלי בתי הסוהר.

מקבלי מוצרי דם לפני 1992

קבוצת הסיכון הרביעית הינה מטופלים אשר קיבלו דם ומוצריו (פלזמה, פקטורי קרישה, נוגדנים) לפני שנת 1992 אז החלו בדיקות הסקר ל HCV באופן רוטיני. כאמור הוירוס התגלה רק בשנת 1989, וכבר החל משנת 1992 החלו נבדקות כל מנות הדם והמוצרים המופקים מדם לנוכחות הוירוס. מטופלים אשר קיבלו מנות דם בבתי החולים או טופלו בעירויים של פקטורי קרישה (חולי המופיליה) טרם שנה זו נכללים בסיכון לשאת את המחלה ונדרשים להיבדק.

לסיכום, מעטות הפעמים במהלך חיינו בהן אנו עדים למיגורה של מחלה כרונית שהיתה עד לא מכבר כמעט חשוכת מרפא והפכה למחלה קלה לטיפול עם אחוזי החלמה גבוהים.

דלקת כבד נגיפית היא בדיוק המקרה הזה, אז אם אתם מכירים אדם קרוב הנכלל באחת מקבוצות הסיכון אנא יידעו אותו בחשיבות הבדיקה והטיפול, ואם אתם עצמכם נכללים בהן ועד כה התביישתם, פחדתם או נמנעתם מלהבדק, אל תאבדו את הכבד ופנו עוד היום לקופת החולים ובקשו להבדק.

זו בדיקת דם פשוטה המצילה חיים, זכרו: ביחד נוכח ל Cים לזה סוף!

ד׳ר גיל בן יעקב – מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מנהל השירות לכבד שומני  המרכז למחלות כבד המרכז הרפואי ע"ש שיבא – תל השומר 

חברו אלינו ברשתות החברתיות

כבד לכם? צרו קשר

עמותת חץ – ארגון ישראלי לבריאות הכבד
03-6939333

© כל הזכויות שמורות לחץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד, 2014, אתר זה מיועד למבקרים ממדינת ישראל, מעל גיל 18 בלבד.
Visit Us On FacebookVisit Us On TwitterVisit Us On Youtube